חוות דעת רפואית בתביעת נזיקין: הטעויות שמחלישות את התיק
חוות הדעת הרפואית היא לב התביעה בנזקי גוף. כך בוחרים מומחה, מכינים את החומר ונמנעים מטעויות שחברות הביטוח יודעות לנצל.
בתביעות נזקי גוף בישראל, בין אם מדובר בתאונת דרכים, ברשלנות רפואית או בתאונה במקום ציבורי, אחת השאלות המכריעות היא מה שיעור הנכות של הנפגע. את השאלה הזו אין בית המשפט מכריע לבדו. הוא נשען על חוות דעת של מומחים רפואיים, ולעיתים ממנה מומחה מטעמו. איכות חוות הדעת שמוגשת מטעם הנפגע משפיעה ישירות על גובה הפיצוי, ולכן כל טעות בשלב הזה עלולה לעלות כסף רב.
מהי חוות דעת רפואית ולמה היא כל כך חשובה
חוות דעת רפואית היא מסמך שבו רופא מומחה בתחום הרלוונטי בודק את הנפגע, עובר על התיעוד הרפואי, וקובע אם קיימת נכות, מה שיעורה, האם יש קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק ומהי הפרוגנוזה להמשך. בתביעות רשלנות רפואית חוות הדעת גם מתייחסת לשאלה אם הטיפול שניתן חרג מהסטנדרט המקובל.
בלי חוות דעת כזו, ברוב המקרים לא ניתן כלל להגיש תביעה בגין נזק רפואי, שכן תקנות סדר הדין מחייבות לצרף אותה לכתב התביעה כדי להוכיח עניין שברפואה. במילים אחרות, זו לא תוספת לתיק, זו התשתית שלו.
טעות ראשונה: בחירת מומחה מהתחום הלא נכון
נפגע עם פגיעה בעמוד השדרה עשוי להזדקק לחוות דעת של אורתופד, אבל אם יש גם פגיעה עצבית, ייתכן שנדרש נוירולוג. מי שסובל אחרי התאונה מחרדה או מקשיי שינה עשוי להזדקק גם לפסיכיאטר. בחירה במומחה אחד בלבד כשהנזק רב תחומי משאירה ראשי נזק שלמים מחוץ לתביעה.
לכן חשוב למפות מראש את כל התחומים שבהם נגרם נזק, ולהתאים את המומחים בהתאם. עורך דין מנוסה בתחום יכול לסייע בזיהוי התחומים ובבחירת מומחים בעלי ניסיון בכתיבת חוות דעת משפטיות, שזו מיומנות נפרדת מהיכולת הקלינית.
טעות שנייה: הגעה לבדיקה בלי תיעוד מלא
המומחה כותב את חוות דעתו על סמך מה שמונח לפניו. אם חסרים סיכומי אשפוז, צילומים, פרוטוקולים של ניתוחים או רשומות של רופא המשפחה מהשנים שלפני האירוע, חוות הדעת עלולה להיות חלקית או לכלול הסתייגויות שיחלישו אותה. גרוע מכך, מומחה הנתבעת עשוי להצביע על מסמכים שלא נבחנו ולטעון שהמסקנות שגויות.
לפני הבדיקה כדאי להכין תיק מסודר וכרונולוגי, הכולל:
- את כל התיעוד הרפואי מיום האירוע ואילך
- תיעוד רפואי רלוונטי מהשנים שלפני האירוע
- תוצאות בדיקות הדמיה, כולל הדיסקים עצמם ולא רק הפענוח
- רשימה של התלונות והמגבלות בחיי היום יום
טעות שלישית: הסתרת מצב רפואי קודם
נפגעים חוששים לעיתים שאם יספרו על כאבי גב ישנים או על פגיעה קודמת, הדבר יפגע בתביעה. בפועל, ההפך הוא הנכון. חברת הביטוח תאתר את המידע הזה בכל מקרה, ואם יתברר שהוא הוסתר מהמומחה, אמינות חוות הדעת כולה תיפגע, וכך גם אמינות הנפגע.
מומחה שמכיר את ההיסטוריה המלאה יכול להתייחס אליה מראש ולהסביר מה חלקו של האירוע הנוכחי בנזק. זו הדרך הנכונה להתמודד עם מצב קודם, ולעיתים אף מתברר שהאירוע החמיר מצב קיים, דבר המזכה בפיצוי בפני עצמו.
טעות רביעית: הגזמה או המעטה בבדיקה
בבדיקה עצמה יש נפגעים שמגזימים בתיאור המגבלות, מתוך חשש שלא יאמינו להם, ויש כאלה שממעיטים, מתוך גאווה או רצון להיראות חזקים. שתי הגישות מזיקות. מומחים מנוסים מזהים הגזמה, והיא פוגעת באמינות. המעטה, מצד שני, מובילה לקביעת נכות נמוכה מהנכות האמיתית.
הדרך הנכונה היא לתאר בכנות ובפירוט את המצב: מה קשה, מתי, כמה זמן, ומה השתנה לעומת התקופה שלפני האירוע. דוגמאות קונקרטיות מהיום יום, כמו קושי להרים ילד או להחזיק במשך שעה מול מחשב, אמינות יותר מתיאורים כלליים.
מה קורה כשיש חוות דעת סותרות
כמעט בכל תביעה, הנתבעת מגישה חוות דעת נגדית שקובעת נכות נמוכה יותר או שוללת קשר סיבתי. כשהפער משמעותי, בית המשפט ממנה לעיתים קרובות מומחה מטעמו. חוות הדעת של המומחה הממונה זוכה בדרך כלל למשקל רב, ולכן חשוב לבדוק אותה היטב, ובמידת הצורך לשלוח אליו שאלות הבהרה או לבקש לחקור אותו.
זה השלב שבו איכות חוות הדעת הראשונה מטעם הנפגע מקבלת משמעות נוספת. חוות דעת מנומקת, מבוססת ומקיפה מכוונת את הדיון, ומקשה על המומחה הממונה להתעלם מהממצאים שבה.
עלות חוות הדעת ומי משלם עליה
חוות דעת רפואית מטעם מומחה בכיר אינה זולה, והעלות משתנה בהתאם לתחום, למורכבות התיק ולמספר המסמכים שיש לעבור עליהם. בתביעות שבהן נדרשים כמה מומחים, ההוצאה המצטברת עשויה להיות משמעותית. נפגעים רבים מתלבטים אם להשקיע בכך, ולעיתים בוחרים במומחה זול יותר או מוותרים על תחום מסוים. זו לרוב טעות, שכן חוות דעת חלשה עלולה להוביל לפיצוי נמוך בהרבה מההוצאה שנחסכה.
במשרדי עורכי דין רבים העוסקים בנזיקין, המשרד מממן את חוות הדעת מראש ומקזז את העלות מהפיצוי בסוף ההליך, או שהיא נכללת בהוצאות שהנתבעת נדרשת להחזיר אם התביעה מתקבלת. כדאי לברר את הנושא מראש ולהסדיר אותו בהסכם שכר הטרחה, כדי למנוע הפתעות.
כמו כן, חשוב לבדוק שהמומחה אינו נמצא בניגוד עניינים, למשל אם טיפל בעבר בנפגע או אם הוא עובד באותו בית חולים שבו התרחשה הרשלנות הנטענת. ניגוד עניינים כזה עלול לשמש את הצד השני כדי לערער על אמינות חוות הדעת כולה, ולפגוע בתיק דווקא בשלב המכריע.
לסיכום, חוות הדעת הרפואית היא אחד הנכסים החשובים ביותר בתיק נזקי גוף. בחירה נכונה של מומחים, הכנת תיעוד מלא, שקיפות לגבי העבר והתנהלות כנה בבדיקה הם התנאים לכך שהיא תשקף את הנזק האמיתי. מומלץ לעשות את כל התהליך בליווי עורך דין המתמחה בנזיקין, שמכיר את הדרישות של בתי המשפט ואת הדרכים שבהן חוות דעת נבחנות.